בואו נכיר בזה , רק שתי משוגעות שנוצרו במשפחת ברון יכולות לקחת טיסה למומבאי ( לשעבר בומביי אבל אני כל הזמן מתבלבלת) ל 4 ימים.

אין מה לעשות, הזמינו אותנו לחתונה ואחרי שכבר פספסתי הזדמנות כזו פעם אחת, לא היה שום סיכוי שזה קורה שוב. אמרו לי שחתונות בהודו זה משהו שאסור לפספס … באותה תקופה סגרתי את שנת ה40 שלי ( שעליה נרחיב בהמשך בפוסטים נוספים שאתייג כאן ) וזה היה בסוף השנה ככה שאת קבלת 2017 חגגנו שם.

ואיך אנחנו מוזמנות לחתונה בהודו? גם זה דורש פוסט שלם אבל אספר לכם בקצרה שמדובר בתנועה מדהימה בשם   CISV   שגם אני וגם אחותי בה מגיל 11 ושם הכרנו חברים מכל העולם. אחת החברות הכי טובות של מיכל – רידי היא הודית מבומבי והיא זו שהזמינה אותנו. מיכל הייתה בחתונה שלה שאותה פספסתי. הפעם אחותה התחתנה – סיבה  למסיבה

לכולם יש הרבה מה להגיד על הודו, אותי היא לא משכה בכלל, טיילתי בכל העולם והודו לא היתה ברשימת המועדפים שלי. אולי בגלל כל מה שאמרו על הלכלוך והבלגן ואולי כי אף פעם לא התחברתי לאוכל הודי?

הכיוון שלי לא היה לשם.

מיכל הכינה אותי לריח של מומבאי, הריח שנדבק אלייך ואתה לא מצליח להוציא אותו ממך, ריח מופלא של לכלוך. גם הספר 'שאנטראם' מעביר את הודו בצורה מאוד מדויקת ספר מצויין גם אם אתם לא נוסעים להודו. – ניתן לרכוש פה

בכל מקרה הייתי מוכנה, ירדתי מהמטוס ( לשדה תעופה חדש ומהמם ), חיכיתי לרגע שהאף שלי יחוש בריח המפורסם – וכלום לא קרה. נסענו ומיכל אמרה שהעיר עכשיו נקייה, ניקו אותה מכל הזוהמה.

או שאולי אחרי כל כך הרבה ערים ועולם זה לא מרגיש שונה? הודו הופכת למעצמה עולמית והיא לא מה שחשבתי שהיא תהיה?

מיכל התעקשה לא ללכת למלון משדה התעופה אלא לבית של רידי ( שאותו היא מכירה היטב מכיוון שהיא כבר היתה בהודו 4 פעמים וישנה שם ). היא מכירה את המשפחה היטב וידעה לזהות איפה ממוקם הבית. טקס החינה לכלה הוא טקס מאוד מיוחד ואסור להפסיד אותו, רק הנשים מתקשטות בציורי חינה מדהימים לקראת החתונה, אנחנו עשינו ציורים רק בידיים אבל את הכלה מקשטים במשך יום שלם בעבודה מדוייקת ומרשימה.

האוכל בבית של רידי ( החברה של מיכל , האחות של הכלה ) היה משהו אחר. אוכל כזה עוד לא טעמתי ורק מלחשוב עליו אני נעשית רעבה.

המשפחה של רידי הם גוזרטי, האוכל שלהם אמנם טבעוני אבל הטעם שלו הוא לא מהעולם הזה ורק המחשבה עליו והרצון שיהיה פה לידי גורמת לי לרצות להיות טבעונית. 

אחרי קבלת פנים כזאת כבר עפתי באוויר. המשכנו למלון שהוזמן מראש אחרי עבודת מחקר יסודית שעשיתי והיה נחמד לגלות שהזמנתי לנו את אחד המלונות השווים. מה שלא שמתי לב היה שהזמנתי את מחלקת העסקים וכשהגענו ציפתה לנו הפתעה מאוד נעימה של קומה שהיה בקומת העסקים המופרדת ( לא ירדנו לעולם לארוחת הבוקר כי קיבלנו אותה קומה 27 עם טיפול אישי ומיוחד ) היא כללה חדר פינתי והרבה פינוקים מהמלון.

Click here

בערב היה לנו לילה חופשי והלכנו למסעדה המומלצת טרישנה.

נכנסתי למסעדה בחששות רבים, זה לא היה נראה טוב, אבל התור של האנשים בחוץ היה נראה מבטיח. הזמנו את השרימפס החריף הריטג ואז את הסרטן בשום וחמאה – מילים לא יכולות לתאר את ההרגשה של הטעם בפה.

אני אשים גם את התמונה של השרימפס ברוטב המטורף הירוק – זה נראה נורא, אבל זה הדבר הכי טעים שתטעמו בחיים שלכם – לא לפספס.

.

בנוסף קיבלנו הכוונות איפה כדאי ללכת כדי לקנות סארי כי אנחנו צריכות "לדפוק" הופעה לכל אירוע ויש הרבה … התחלנו בחיפושים במרכז מומבאי ומצאנו כמה חנויות מקסימות

חנויות ברשימה שלי  :

Westside Exclusive Stores

חנות המשביר שלהם- מצאנו דברים מקסימים וזולים.

click here

 fabindia
חנות מעוצבת של פריטים מעוצבים ומיוחדים כולל בדים מהממים, כלי בית ועוד הרבה.

click here

ANOKhI

מעצבת הודית מיוחדת , חנות מקסימה עם בגדים יפים – רכשתי שם כמה מפות

click here